זה הקול בראש עם מקס קפלנסקי | חיים ושירות עם משמעות

בתוך כל הרעש שמסביב, איך יודעים שהחיים שאנחנו חיים הם באמת החיים שאנחנו רוצים?

ביום ה־211 למסע שלו, התחבר אליי מאלבניה ישראל רזניק, ״האלכימאי הנודד״,
לשיחה על הדרך שהובילה אותו לצאת מאילת ולחצות את העולם ברגל.
ישראל משתף בחוסר הכיוון שבין סבבי המילואים, ברגע שבו הבין שההליכה היא הדבר שלו, ובהשראה שמלווה אותו מהספר ״האלכימאי״.
דיברנו על ההבדל בין בדידות לבין היכולת להיות לבד ולהרגיש שלם, על חיפוש ייעוד, ועל הרגע שבו הצפיות והלייקים התחילו להרחיק אותו מעצמו.
מתוך המסע שלו חזרנו לשאלות שנמצאות בלב של ״זה הקול בראש״: מה מניע אותנו, עד כמה הבחירות שלנו באמת שלנו, ואיך בונים חיים עם משמעות גם כשאין לנו את כל התשובות.

לא צריך לחצות את העולם ברגל כדי לשאול את עצמנו: האם אני הולך בדרך שלי, או פשוט ממשיך מכוח ההרגל?

שחר ורון הגיע לסיירת מטכ״ל עם חלום גדול, ואחרי שנה הודח ממנה.
מבחינתו אז זה היה הרבה יותר מהדחה, זה היה משבר אמיתי.
רק שנים אחר כך, אחרי מגלן, קצונה, פיקוד ומלחמה, הוא הצליח להסתכל אחורה ולהגיד בכנות: „אני מודה לאלוהים שהודחתי.”

בפרק הזה דיברנו על הרבה יותר מצבא.
דיברנו על מה קורה כשמשהו שרצית בכל הכוח מתפרק לך בפנים, איך לא לתת לכישלון להגדיר אותך, ואיך דווקא מהמקומות האלה לפעמים מתחיל להיבנות משהו הרבה יותר מדויק. אחד הרגעים החזקים בשיחה מגיע כשהוא מספר שהצוות המקורי שלו ממטכ״ל היה זה שהכניס אותו לעזה שנים אחר כך כשהוא כבר מפקד פלוגה וסגר מבחינתו מעגל של עשר שנים.

משם השיחה נכנסת גם ל־7 באוקטובר, ללחימה, לפציעה, לאחריות של מפקד, לאשמה ולמחיר שהמלחמה ממשיכה לגבות גם אחרי שחוזרים הביתה. שחר מדבר מאוד פתוח על הפער בין מי שחווה את המלחמה לבין מי שממשיך את החיים כרגיל, ועל דור שלם שסוחב איתו דברים שלא תמיד רואים מבחוץ.

מה שאני אוהב בפרק הזה הוא שהוא לא נשאר רק בסיפור של שחר. הוא נוגע בשאלות שהן רלוונטיות כמעט לכל אחד מאיתנו: כמה הזהות שלנו תלויה בהצלחה, מה אנחנו עושים כשאנחנו נכשלים, איזה בן אדם אנחנו רוצים להיות, ואיפה אנחנו בוחרים לקחת אחריות ולעשות משהו משמעותי עם החיים שלנו.

11 פעמים בטי סטנובסקי ניגשה לאותו מבחן. 10 פעמים היא לא עברה. ובשלב מסוים היא כבר הבינה שהמכשול הגדול ביותר שלה הוא לא הכושר — אלא מה שהיא מספרת לעצמה בראש.

בפרק 49 של ״זה הקול בראש״ אנחנו פוגשים את בטי במסע שעובר מנערה מנתיבות, דרך שנת שירות, לוחמה, פיקוד וקצונה, ועד לעבודה שלה היום כעובדת סוציאלית שמלווה נפגעי ונפגעות טראומה מינית. בדרך אנחנו מדברים על כישלון, על היכולת לקבל ״לא״, על בחירה בתוך מציאות שלא בחרנו, על חוסן, על משמעות ועל השאלה איזה קול אנחנו בוחרים להגדיל כשקשה.

ולפרק הזה מצטרפת גם תואר, בת 17, שנמצאת בדיוק בנקודה שבה בטי הייתה פעם — לפני השירות, עם רצון להגיע ללוחמה והרבה שאלות על הדרך שמחכה לה. המפגש ביניהן הופך את הפרק לשיחה בין מי שכבר עברה את המסע לבין מי שרק מתחילה אותו.

בסוף נשארת שאלה אחת פשוטה:
כשמשהו לא הולך כמו שרצית — מי יושב בכיסא הנהג של החיים שלך?

אם הפרק פגש אתכם, כתבו לי בתגובות:
איזה כישלון בחיים שלכם לימד אתכם משהו שלא הייתם לומדים מהצלחה?

שיחה מרתקת על החיים, תקשיבו על הסוף, תקשיבו פעמיים, כי יש פה הרבה מאוד מה לקחת ולא תמיד אפשר לקלוט את הפנינים בפעם הראשונה.
צללנו לעומק, אבל גם לפרקטיקה של מה שהופך את החיים שלנו למשמעותיים, מלאים וטובים יותר.
איך בת'כלס אפשר להעלות את הסיכויים שנשיג את המטרות שלנו בחיים.

ארי הוא טריאתלט מצטיין ותחרותי עם לא מעט פודיומים בקריירה, כולל זכיה ב 5 מדליות במכבייה האחרונה. במקצי טריאתלון. שחייה. ריצה. אופניים. ומדליה על מקום כולל!
ארי שירת כקצין בסיירת מטכ"ל ולאחר המשיך בעולמות הנדלן, הי המנכ"ל תדהר בניה שם בנה את החברה במשך 14 שנים ובמיוחד תרבות ארגונית ושיטה לניהול פרויקטים להצלחה. הוביל את החברה להיות חברת הביצוע הטובה בשוק. בהמשך פיתח מערכת דיגיטלית JustManage לניהול הבנייה באופן שמקצר לוחות זמנים ומשפר את איכות הביצוע. ואת חברת Feedbox, היה הראשון בעולם לפתח את המערכת שהיום רואים בכל טרמינל בחדרי השירותים ובחניות שונות, לבקרת שביעות רצון ושרות. במקביל הקים את חברת יחד נדלן, חברה יזמית המתמחה בהתחדשות עירונית ובה פועל גם היום ובונה אלפי יחידות. ומעבר להכל, הוא תורם בעשייה, עושה מנטורים לחברות ואנשים, פיתח לאחרונה את שיטת ה Life Zone לשיפור איכות החיים במתחמי מגורים ועוד מעט גם ישיק כלי שיעזור לאנשים להשיג את המטרות שלהם בחיים. כמה פשוט להגיד כמה קשה לעשות. מרתק ומעורר השראה, כבר אמרתי?

לאל לבן הוא בעלים של קליניקה לטיפול בבעיות אורתופדיות, תנועה וכאב. 
דיברנו גם על ההיבט המנטלי שת התמודדות עם פציעה. ובתור מישהו שקרע את המיניסקוס במסלול ועדיין סיים כלוחם במגלן, יש לכם הרבה מה ללמוד מהאדם המדהים הזה.

מוזמנים לצלול לשיחה מרתקת
עם אביחי פינטו, 
חיים שזורים במשמעות ועשייה ענפה ועם זאת בכשלונות ואתגרים עצומים
על כוחה של נתינה וגישה חיובית בחיים. 
דיברנו על איך זה לאבד חבר קרוב בפיגוע כשאתה בסך הכל בתיכון
על הקבלה והשירות ביחידת שלדג
על ההדחה הכואבת דקה לפני סיום מסלול בימ"מ
התמודדות עם אובדן כואב של אבא
ומציאת משמעות וכוחות בתרומת כליה ונתינה בכלל
שיחה מרתקת על רוח האדם, ערכים ונורמות